החלטה בתיק ב"ש 90919/06

1.          לפני בקשה שעניינה הסרת חיסיון וגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: " פקודת הראיות") ולהורות לבא-כוח המשיבה להסיר את החיסיון מעל גיליון הידיעות המודיעיניות שמספרן: 380099070008, 501198060135, 600099051367, לגביו הוצאה תעודת החיסיון אשר נחתמה על-ידי שר הפנים, מר גדעון עזרא, ביום 29/11/05, לפי סעיף 45 לפקודת הראיות.

המבקשים הינם שניים מבין שישה נאשמים בתיק הנדון, עניינו עבירות זיוף, קבלת דבר במירמה, והונאת מכס.

2.          בקשת המבקשים עניינה גילוי פרטיהם של אנשים שמסרו למשטרה מידעים. גילוי הראיה המבוקש על-ידי המבקשים אינו נוגע לתוכן המידעים אלה הובאו בפני באי-כוחם, אלא נוגע לפרטיהם/זהותם של מוסרי המידע בלבד, סעיף 45 לפקודת הראיות הקובע:

"חיסיון לטובת הציבור אין אדם חייב למסור, ובית-המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית-המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה."

כפי שעולה מנוסח הסעיף, על בית-המשפט, לאזן בין זכותם של הנאשמים לעשיית צדק וקיום משפט הוגן לבין האינטרס הציבורי שבאי גילוי הראיות. כמו-כן, יש להביא בחשבון האפשרות הממשית לפגיעה חמורה בעבודתה המאומצת והסבוכה של זרועות המשטרה במיגור הפשע ומניעתו.

3.          עיקרי טיעוני באי-כוח המבקשים:

א)         על פניהן, הידיעות האמורות הינן רלוונטיות לעובדות נשוא כתב-האישום בתיק הנדון, ויש בהם מידע הרלוונטי לקביעת מידת מהימנותם של חלק מעדי התביעה העתידים להעיד בישיבות הקרובות.

ב)         המידע המצוי בחומר החסוי דרוש למבקשים לצורך הכנת חקירות העדים האמורים והוא חיוני להגנתו של המבקש מפני האישומים המיוחסים להם בתיק הנדון.

4.          עיקרי טיעוני בא-כוח המשיבה:

א)         כפי שניתן ללמוד מגוף הבקשה, היא הוגשה באופן אוטומטי, ללא נימוקים קונקרטיים, בגין כל מספרי הידיעות שהועברו לעיון ההגנה.

ב)         המבקשים לא הרימו את הנטל להראות כי בידיעות המודיעיניות שאת החיסיון מעל זהות מקורותיהן מבקשים להסיר, באופן אשר עלול לסכן את חייהם ולשבש את עבודת המודיעין המשטרתי, יש פוטנציאל ראייתי לעורר ספק באשמת מי מהנאשמים.

ג)          המבקשים אף לא טענו כי יש בראיות פוטנציאל לעורר ספק באשמתם אלא לכל היותר, יש בהן כדי לשמש אותם בחקירה נגדית של שני עדים. זאת ותו לאו.

ד)         בידיעות המודיעיניות המתייחסות למבקש 2 ולנתן הרפז אין כל חדש והן תואמות את חומר החקירה הגלוי ואת נוסח כתב-האישום, למעט העובדה שנתן הרפז אינו נמנה עם הנאשמים באישום 1 הואיל ולא היו די ראיות להוכחת אשמתו. נתן הרפז הורשע על-פי הודאתו בכתב-האישום, כתב-אישום נפרד הדומה לאישום 18.

ה)         בפעמים הספורות בהן נענו בית-המשפט לבקשות דומות, היה זה כאשר הידיעה המודיעינית שפכה אור חדש על הפרשה נשוא כתב-האישום. אין זה המקרה.

ו)          מארג הראיות מורכב מפאזל עתיר חלקים ובכל אחת מהפרשיות מעורבים אנשים מספר, אשר חלקם לא הואשם מהעדר ראיות מספיקות.

ז)          המבקש מס' 1 מנסה להיחלץ מאישום מס' 1, בו הראיות הן כצוק איתן ואין לו אבק של הגנה, על-ידי החלטה שיפוטית המורה למאשימה לחשוף את זהותו של מקור מודיעיני זה או אחר ואז יכול ותאלץ לחזור בה מכתב-האישום, כמתחייב על-פי דין.